ת"י 789 – סטיות מותרות בעבודות בנייה: מה באמת קובע התקן היום

ת"י 789 מוכר כ"תקן הסטיות המותרות בעבודות בנייה", ולאורך שנים נהוג היה להפנות אליו עבור כל סטייה — בריצוף, בקירות, בפתחים ועוד. בפועל, התקן צומצם מאוד, וכיום הסטיות המותרות לכל רכיב מופיעות בתוך התקן הספציפי של אותו רכיב, ולא בתקן כללי אחד.

מה השתנה בת"י 789?

בעבר ריכז ת"י 789 טבלאות של סטיות מותרות למגוון עבודות גמר ובנייה. בעדכונים שבוצעו, רוב התכולה הזו הוצאה מהתקן והועברה אל התקנים הייעודיים — כך שכיום, כדי לדעת מהי הסטייה המותרת לריצוף, בודקים את תקן הריצוף; לחיפוי — את תקן החיפוי; לאלומיניום — את תקן החלונות, וכן הלאה.

מה כן נשאר בת"י 789 כיום?

המוקד המרכזי שנותר בתקן הוא אנכיות ושיפוע של קירות. בדיקת סטיית האנכיות של קיר לפי הגישה המעודכנת אינה מסתכמת בהצמדת פלס: היא דורשת בנייה של מודל ושבלונה ייעודית בגודל משמעותילצורך המדידה — תהליך מורכב שמבדיל בין בדיקה חובבנית לבדיקה הנדסית מקצועית.

אז איפה נמצאות הסטיות המותרות לכל רכיב?

זו מפת הדרכים: לכל רכיב בדירה — התקן שבו מוגדרות הסטיות המותרות שלו כיום.

איך נמדדות סטיות בבדק בית?

בבדק בית מקצועי הסטיות נמדדות בכלים ייעודיים — פלס דיגיטלי ומאזנת לייזר למישוריות ולשיפוע, סרגלים ופלסים ארוכים לריצוף, ומדידת אנכיות קירות בהתאם לשיטה הנדרשת. כל חריגה מתועדת מול התקן הרלוונטי, כך שניתן לקבוע באופן אובייקטיבי האם מדובר בליקוי שיש לתקן או בסטייה המותרת לפי התקן.

וגם: אחריות הקבלן

סטיות החורגות מהתקן הן אי-התאמה שבאחריות הקבלן. כדאי להכיר את תקופות הבדק והאחריות במדריך חוק המכר (דירות), ולקרוא על ליקויי ריצוף ועל סדקים בקירות.