גשרים תרמיים לפי ת״י 1045 — מהתקן ועד העובש על הקיר

בניין מאבד חום ומקבל חום דרך המעטפת שלו, והתקן הישראלי מחייב לבודד אותה. אלא שהבידוד כמעט לעולם אינו רציף: במקום שבו שכבת הבידוד נקטעת ובטון חשוף מחבר בין החוץ לפנים נוצר גשר תרמי — קטע במעטפת שבנוי אחרת משאר האלמנט ומעביר חום טוב ממנו, ולכן אינו מגיע לרמת הבידוד הנדרשת. זהו המקום הקר ביותר בקיר בחורף, ולכן גם המקום שבו מתחיל העיבוי. המסקנה המעשית פשוטה: עובש חוזר בפינת חדר אינו בהכרח נזילה, ולעיתים קרובות הוא ליקוי בידוד.

איפה נוצרים גשרים תרמיים בדירה

גשר תרמי נוצר בכל מקום שבו אלמנט בטון חוצה את המעטפת ושכבת הבידוד אינה ממשיכה מעליו. אלה המוקדים החוזרים בבדיקות:

• עמודי בטון וקורות המשולבים בתוך קירות הבלוקים, ובמיוחד בפינות המבנה.
• חגורות בטון אופקיות בראש הקיר ובתחתיתו.
• ארגזי תריס גלילה מעל הפתחים — חלל שמפריד בין פנים הדירה לחוץ בעובי קטן במיוחד.
• קצות תקרות הביניים בין הקומות, במפגש עם קיר החוץ.
• קירות הממ״ד ורצפתו, שכולם בטון מזוין יצוק ברציפות אל המעטפת.
• קונזולות ומרפסות שבהן רצפת הבטון ממשיכה החוצה ללא ניתוק תרמי.

המדינה מחולקת לאזורי אקלים — והדרישה נגזרת מהם

אין דרישת בידוד אחת לכל הארץ. ישראל קטנה בשטחה אך תנאי האקלים שונים מאוד בין חלקיה, ולכן סווגו היישובים בישראל לארבעה אזורי אקלים. החלוקה נעשתה לפי ניתוח נתונים אקלימיים רב-שנתיים של תחנות מטאורולוגיות, והיא יוצרת ארבע רצועות המקבילות בקירוב לחוף הים התיכון ולגב ההר. רשימת היישובים המלאה לפי שיוכם נמצאת בחלק ייעודי של התקן.

הנתיב: ת״י 1045 חלק 10 — בידוד תרמי של בניינים: סיווג יישובים לפי אזורי אקלים.

להבחנה הזאת יש משמעות ישירה בבדיקה. בשלושת האזורים הראשונים הקריטריון שקבע את דרישת המינימום הוא מניעת עיבוי על המשטחים הפנימיים בחורף, ואילו באזור ד׳, שבו סכנת העיבוי קטנה יותר, הקריטריון הוא הקטנת השפעת הקרינה בעונה החמה. אותו פרט בנייה עצמו יכול לעמוד בדרישה ביישוב אחד ולהיות חריגה ביישוב אחר, ולכן ממצא שאינו מציין את אזור האקלים של הנכס אינו ממצא שלם.

מה התקן מתיר, ומתי הוא אוסר גשר תרמי לחלוטין

התקן אינו אוסר גשרים תרמיים באופן גורף, אך הוא גם אינו מתיר אותם בשתיקה. הוא מציב שני מנגנונים: רוחב מרבי שנגזר מגיאומטריית החתך, והקלה מותנית שחלה רק כששני תנאים מתקיימים יחד. להלן תמצית הדרישות בניסוח שלנו, לצד הסעיף שבו הן נמצאות בתקן:

שתי נקודות שחשוב לקרוא נכון בטבלה. הראשונה: ההקלה של סעיף 6.8.4 מותנית בשני תנאים במצטבר — גם מגבלת הרוחב וגם מגבלת השטח. רוחב הגשר נמדד ביחס לעובי הקיר עצמו, פי 1.5 ממנו, כך שבקיר בעובי 23 ס״מ מדובר ברוחב של כ-35 ס״מ, ובקיר בעובי 20 ס״מ ברוחב של 30 ס״מ בלבד. מגבלת השטח היא 20% משטחו המלא של הקיר, מציר לציר — לא משטח החדר.

השנייה: יש מצבים שבהם התקן אוסר גשר תרמי לגמרי, ואין בהם הקלה. כאשר מידת הבטון בחתך יורדת מתחת ל-10 ס״מ לא ניתן להתיר גשר תרמי, וגם חלק מצירופי עובי הבידוד ומידות החתך שבטבלה אינם מאפשרים אותו. במקרים האלה השאלה אינה כמה רחב הגשר, אלא אם מותר שיהיה שם גשר בכלל.

הממ״ד ותקרות הביניים — המוקד שחוזר כמעט בכל בדיקה

הממ״ד הוא תיבת בטון מזוין יצוקה ברציפות, ולכן הוא מרכז בתוכו את הגשרים התרמיים המובהקים ביותר בדירה. לפי המדריך הרשמי לתקן, רצפת הממ״ד היא גשר תרמי הטעון טיפול, וכך גם הקירות שבתוך הממ״ד הניצבים לקירות החוץ. אלה אינם מקרי קצה אלא רכיבים שקיימים בכל ממ״ד.

הטיפול המתואר במדריך לקירות בטון ניצבים לקירות חוץ, בעיקר בממ״דים:

• בתוך הממ״ד — שכבת טיח תרמי 400 ק״ג למ״ק בעובי 2.0 ס״מ.
• בצידו השני של הקיר, מחוץ לממ״ד — לוח גבס עם שכבת צמר זכוכית 24 ק״ג למ״ק בעובי 2.5 ס״מ.

גם תקרות הביניים בין הקומות, ובכלל זה בממ״דים, מהוות גשרים תרמיים. הטיפול שמתואר במדריך נעשה בלוחות בידוד מתחת לתקרה, ומעליה — מתחת לריצוף — בשכבת בידוד ברוחב של מטר אחד מפני קיר החוץ. שימו לב לרוחב הזה: הרצועה המבודדת שנדרשת בתקרת הביניים היא רצועה של מטר, ולא של סנטימטרים בודדים.

ת״י 1523 — התקן שמטפל בגשרי הקור בקירות עצמם

תקן הבידוד אינו היחיד שעוסק בנושא. ת״י 1523 עוסק בקירות בני, כלומר בקירות הבלוקים הפנימיים והחיצוניים, ובסעיף 7.2 הוא מתייחס ישירות לאופן הטיפול בגשרי קור ומפנה לת״י 1045. הדרישה המרכזית שבו היא לצמצם את גשרי הקור באמצעות שימוש בחומרים מבודדים תרמית — כלומר הטיפול אינו המלצה אלא חלק מהדרישות שחלות על הקיר.

התקן גם מונה היכן נוצרים גשרי הקור. אלה המוקדים:

• רכיבי בטון המשולבים בקיר, ובהם חגורות ויציקות בטון.
• המפגש שבין קירות הבנייה לבין רכיבי הבטון.

לשתי הנקודות האלה יש משמעות מעשית בבדיקה. קיר הבלוקים הוא החלק המבודד יחסית, והחגורה או היציקה שבתוכו הם החלק המוליך. הקו שבו הם נפגשים הוא הקו שבו נקטעת רציפות הבידוד, והוא גם הקו שלאורכו מופיעה, פעם אחר פעם, אותה רצועת עובש ישרה. כלומר שני התקנים מצביעים על אותו מקום בדיוק: ת״י 1045 קובע את רמת הבידוד הנדרשת, ות״י 1523 מחייב לצמצם את הגשר בקיר עצמו ומפנה לתקן הבידוד לצורך הדרישה הכמותית.

חוסר בידוד וגשרי קור נגמרים בעובש

זהו החלק שבו הליקוי ההנדסי הופך לבעיה שמרגישים בבית. השרשרת קבועה: הבידוד נקטע, טמפרטורת פני הקיר יורדת, האוויר שנוגע בו מגיע לנקודת הטל, אדי המים מתעבים לטיפות, והלחות הקבועה מזינה עובש.

ההבחנה בין עובש שמקורו בגשר תרמי ובין עובש שמקורו בנזילה היא קריטית, משום שהיא קובעת מה התיקון ומי אחראי לו. צביעה מחדש או חומר נגד עובש לא יפתרו דבר כאשר הסיבה היא קיר שממשיך להתקרר כל חורף: הכתם יחזור באותו מקום בדיוק, בעונה הבאה.

תיעוד מהשטח

כך מאתרים גשר תרמי בשטח

הבדיקה אינה מסתמכת על מראה הקיר אלא על מדידה. מצלמה תרמית ממפה את הפרשי הטמפרטורה על פני המעטפת ומראה היכן נקטע הבידוד, ומכשיר ייעודי מודד את טמפרטורת המשטח מול נקודת הטל המחושבת — וכך נקבע אם המשטח צפוי לעיבוי.

בדיקה

בדיקה

בדיקה

בדיקה

איך הבדיקה מתבצעת

שני כלים משלימים, שכל אחד מהם עונה על שאלה אחרת:

• מצלמה תרמית — סורקת את המעטפת ומייצרת מפת טמפרטורות של פני הקיר והתקרה. היא מראה היכן נמצא הגשר ומה צורתו: בתצלום התרמי שבגלריה נראה בבירור גבול חד בין שני אזורי טמפרטורה במפגש שבין הקיר לתקרה, בטווח שבין 23.1 ל-27.1 מעלות. המצלמה מאתרת את המוקד ואת גבולותיו.
• מכשיר לאיתור גשרים תרמיים ונקודת טל — מודד את טמפרטורת המשטח עצמו, ובמקביל את טמפרטורת האוויר ואת הלחות היחסית בחדר, ומחשב מהם את נקודת הטל. ההשוואה בין השניים היא שקובעת: משטח שטמפרטורתו נמצאת בנקודת הטל או מתחתיה יתעבה, ושם יתפתח העובש.

הבדיקה מבוצעת כשקיים הפרש טמפרטורות בין פנים הדירה לחוץ, שכן בלעדיו לא ייווצר ניגוד שהמצלמה יכולה להראות. הממצא מתועד מול אזור האקלים של הנכס ומול הדרישה שחלה עליו, ולא כהתרשמות כללית.

מה עושים עם הממצא

גשר תרמי שלא טופל הוא אי-התאמה לתקן, והוא נמצא בתחום אחריות הקבלן לפי חוק המכר (דירות). תיעוד מדיד במועד — תצלום תרמי, טמפרטורת משטח מול נקודת הטל, ומיקום מדויק של הגשר — הוא מה שהופך את הכתם על הקיר לדרישת תיקון מבוססת. אפשר לקרוא גם על איתור עובש סמוי בבדק בית, על בדיקת הממ״ד ועל עמודי בידוד תרמי ורטיבות.