רטיבות מעלייה קפילרית — מלחים והתקלפות טיח בהיקף הבית

אחד מסוגי הרטיבות הנפוצים והמטעים ביותר הוא רטיבות מעלייה קפילרית: לחות ומים שמצטברים במצע הרצפה ומטפסים כלפי מעלה אל הקירות, בניגוד לכוח הכובד. כשרמת הלחות במצע עולה מעל האחוזים המותרים בתקנים, היא מתבטאת בהתקלפות הטיח, התנפחות ומלחים על הקירות — לרוב בהיקף הבית, בגובה הפנלים. מה שמקשה על האיתור: מקור הרטיבות עשוי להימצא במרחק רב מהסימן שרואים על הקיר.

תיעוד מהשטח

סימני רטיבות קפילרית מהשטח — תיעוד מבדק בית

התקלפות והתנפחות טיח יחד עם נידוף מלחים לבנים בבסיס הקירות ובגובה הפנלים — הסימנים האופייניים לעליית לחות מהמצע.

ליקוי

ליקוי

מה זה עלייה קפילרית

חומרי בנייה כמו בטון, טיח ובלוקים הם נקבוביים — הם מכילים רשת של נימים (קפילרות) דקיקים. כשמים או לחות נכלאים במצע שמתחת לריצוף, הם נספגים אל תוך הנימים הללו ומטפסים כלפי מעלה אל הקירות, בדיוק כמו נוזל שעולה בקש. בדרך למעלה הלחות סוחפת עמה מלחים מומסים מהחומר. כשהמים מתאדים על פני הקיר, המלחים נותרים ומתגבשים — וזה מה שמוכר כנידוף מלחים (אפלורסצנס).

הסימנים בהיקף הבית

• התקלפות טיח וצבע: הטיח והצבע מתקלפים ונושרים, בעיקר בבסיס הקירות ובגובה הפנלים.
• התנפחות ובועות: שכבת הטיח או הצבע מתנפחת ויוצרת בועות ופצפוצים.
• מלחים לבנים: שכבה או פריחה לבנבנה של מלחים על פני הקיר — סימן מובהק לרטיבות שעלתה והתאדתה.
• קו לחות בהיקף: הרטיבות מופיעה לרוב לאורך היקף הבית ועד גובה מסוים, ולא בכתם מקומי בודד.
• עובש וריח: במקרים מתקדמים מתלווים לתופעה עובש וריח לחות.

אחוזי הלחות המותרים במצע

כדי לקבוע אם מדובר בליקוי, בודקים את אחוז הלחות במצע הרצפה ומשווים אותו למותר בתקנים. על פי התקנים הישראליים, רמת הלחות המותרת במצע היא עד 6% במצע חול ועד 3% במצע סומסום. כשהלחות במצע גבוהה מהערכים הללו, מדובר ברטיבות חריגה שעלולה להמשיך להזין את הקירות — ולכן לא די לתקן את הטיח על פני השטח, אלא יש לטפל במקור ולעיתים לייבש את המצע.

המקור עלול להיות רחוק מהסימן

הטעות הנפוצה היא לתקן את הקיר במקום שבו נראה הכתם. אך ברטיבות קפילרית המים נעים בתוך המצע ובנקבוביות הקיר, והסימן הנראה — התקלפות או מלחים — עשוי להופיע במרחק רב מנקודת החדירה של המים בפועל. תיקון הטיח בלבד, בלי לאתר ולטפל במקור, יוביל לחזרת הרטיבות תוך זמן קצר. לכן שלב האיתור הוא החשוב ביותר.

מכשירי האיתור בבדק בית

איתור מקור הרטיבות מחייב מכשור מקצועי. בבדק בית נעזרים בכמה מכשירים משלימים:

ציוד מקצועי

מכשירי איתור הרטיבות

מצלמה תרמית, מד לחות ומצלמה אנדוסקופית — שילוב הכלים מאפשר לאתר רטיבות נסתרת ואת מקורה, גם כשהוא רחוק מהסימן הנראה.

ליקוי

ליקוי

ליקוי

• מצלמה תרמית: מזהה הפרשי טמפרטורה על פני הקיר ומצביעה על אזורי רטיבות נסתרת ועל כיוון התפשטותה.
• מד לחות (פרוטימטר): מודד את רמת הלחות בקיר וברצפה בנקודות שונות, בלי הרס, ומאפשר לעקוב אחרי מסלול העלייה.
• מצלמה אנדוסקופית: מוחדרת לצנרת ולחללים נסתרים ומאפשרת לראות את מקור הנזילה בפועל.

בדיקת מעבדה ודגימת מצע

לעיתים, כדי לכמת את חומרת הרטיבות ולהחליט על דרך הטיפול, מזמינים מעבדה שתיטול דגימה מהמצע שמתחת לריצוף ותבדוק את אחוזי הלחות בו במדויק. תוצאת הבדיקה קובעת אם המצע חרג מהערכים המותרים והאם יש צורך לייבש אותו לאחר שאותר וטופל מקור הרטיבות. שילוב של בדיקה לא הרסנית בשטח (מצלמה תרמית ומד לחות) עם דגימת מעבדה נותן תמונה מלאה ומדויקת.

כמה עולה לתקן? אומדני עלות

אלה אומדנים מייצגים לטיפול ברטיבות ואיטום. המחירים מבוססים על מחירונים מקובלים בענף, במחיר עלות לקבלן — הם משתנים מעת לעת ולפי היקף הליקוי, ובשוק הפרטי הם גבוהים יותר. עלות איתור המקור המדויק זניחה מול הנזק שנמנע.

עלות התיקון של הליקויים מצטברת לרוב לעשרות אלפי שקלים — הרבה מעבר לעלות הבדיקה עצמה, ובוודאי ביחס להנחה שאפשר להשיג במשא ומתן. להרחבה ולדוגמה אמיתית ראו כמה עולה תיקון ליקויי בנייה.

להרחבה

עברו למדריכים על איטום ואיתור נזילות, על ליקויי רטיבות ועל ליקויי איטום.